omer

סְפִירַת הָעֹמֶר הִיא מִצְוָה מִדְּאוֹרָיְתָא (מִן הַתּוֹרָה) לִסְפֹּר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים, מֵהַיּוֹם שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים אֶת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁהוּא הַיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל פֶּסַח וְעַד לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת.  בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר הִנָּהּ מִדְּאוֹרָיְתָא.  בְּיָמֵינוּ אֵין לָנוּ קָרְבַּן הָעֹמֶר, אֲבָל לַמְרוֹת זֹאת עֲדַיִן יֵשׁ מִצְוָה לִסְפֹּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּיָמֵינוּ הַמִּצְוָה הִיא מִדְּרַבָּנָן, "זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ".

            בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר נוֹהֲגִים קְצָת מִנְהֲגֵי אֲבֵלוּת וְאֵין מַרְבִּים בָּהֶם בְּשִׂמְחָה.  בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר מֵתוּ 24,000 מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָכֵן נוֹהֲגִים בְּיָמִים אֵלּוּ קְצָת אֲבֵלוּת. תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא מֵתוּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה.  וְעוֹד, בְּיָמִים אֵלּוּ עַם יִשְׂרָאֵל סָבַל צָרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגָלוּתוֹ.

     בימים אלו בני ישראל  התכוננו למעמד הר סיני – לקבלת התורה. כדי להתכונן לקבל את התורה, צריך לשפר את התנהגותנו, כדי שנהיה ראויים לקבל את התורה. ובכל שנה אנחנו צריכים להרגיש כאילו אנו מקבלים את התורה מחדש בחג שבועות.

המצווה היא לספור כמה ימים עברו מליל הסדר, עד 49 ימים, וגם לספור כמה שבועות עברו, עד 7 שבועות. לכן אנחנו סופרים  לדוגמא "היום עשרים יום לעומר, (=ספירת ימים) שהם שני שבועות ושישה ימים (=ספירת שבועות).

      סופרים את ספירת העומר בלילה, לאחר צאת הכוכבים .

מי ששכח לספור את ספירת העומר בלילה, יכול לספור בלי לברך ביום שאחרי. ואחר כך יוכל להמשיך לספור את ספירת העומר עם ברכה בלילה כרגיל.

      מי ששכח לספור את ספירת העומר במשך יממה (שכח לספור בלילה, וגם ביום שלמחרת לא ספר, וכבר הגיע הלילה הבא), צריך להמשיך לספור את ספירת העומר, אבל אסור לו לברך על הספירה.

      כאשר מברכים על ספירת העומר, מברכים "ברוך … אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר", וממשיכים מיד בספירה "היום ….לעומר".

לא מברכים "שהחיינו" על ספירת העומר, גם בלילה הראשון של הספירה, לא מברכים שהחיינו.

יש נוהגים ללמוד את מסכת אבות בשבתות שבין פסח לשבועות, פרק לשבוע. במסכת יש שישה פרקים. יש גם נוהגים להמשיך ללמוד את מסכת אבות בכל שבתות הקיץ.